`
^

מדבקות או לא להיות

מאת צוות מה בריא , בתאריך 31/08/2020

מדבקות לסימון מזון הפכו להיות לפתרון המקובל להתמודדות עם מגפה בריאותית מסוכנת המאיימת על העתיד של כולנו: השמנה. בעקבות רפורמת סימון המזון שיצאה לפועל לאחרונה בישראל, ביצענו סקירה על הנעשה בעולם בתחום סימון מוצרי מזון ועל ההשפעות של זה אצלנו בביצה המקומית.

 

ברחבי העולם משתוללת כיום מגפה בריאותית, אשר פוגעת בכל האוכלוסיות, ללא הבדלי דת, גזע ומין ובעלת השפעות דרסטיות על עתיד האנושות מבחינות רבות. בעשורים הקרובים המגפה צפויה לקצר את תוחלת החיים בשלוש שנים לפחות, לגרום לפגיעה של 3.5% בתוצר הגלובלי, לפגוע בפריון העבודה ובהישגים לימודיים, להעמיס על תקציבי הבריאות ולהוריד את רמת שביעות הרצון מהחיים.

 

נשמע מוכר? אז זהו, שלא בדיוק. לא מדובר על מגפת הקורונה, אלא מגפת ההשמנה. המגפה פוקדת את העולם מזה כמה עשורים, במהלכם היא רק מחריפה. כיום ברור שנדרשת התערבות ממשלתית נחושה כדי לשפר את המודעות למגפה ולבלום את התפשטותה. 

 

דו"ח מיוחד של ה-OECD, שפורסם באוקטובר 2019 תחת הכותרת "הנטל הכבד של ההשמנה", עושה סדר בנושא. להלן תמצית הנתונים הבריאותיים:
מבין תושבי 52 המדינות שנבדקו, כ-60% סובלים מעודף משקל, מתוכם 25% סובלים מהשמנת יתר. 50% מהאנשים לא מקפידים על תזונה בריאה, צריכת הקלוריות היומית לנפש עלתה בעשורים האחרונים ב20% ובמקביל שליש מהאנשים לא מקפידים על פעילות גופנית מספקת.

 

נתונים אלו מובילים לתוצאות כלכליות הרסניות: כוח העבודה במדינות הנבדקות צפוי לקטון ב-54 מיליון איש מדי שנה, מבין הוצאות הבריאות הממשלתיות 8.6% בממוצע יוקדשו ישירות לטיפול בהשמנה וכאמור גם התוצר הגלובלי צפוי להצטמק. 

 

המטרה העיקרית כרגע ע"פ ה-OECD היא להפחית ב20% את צריכת הקלוריות ממזון מזיק. הפחתה כזאת יכולה למנוע היווצרות מחלות הנוגעות להשמנה ולצמצם את היקף הוצאות הבריאות. הארגון מונה את ארבע השיטות הבולטות כיום שנחשבות כיעילות ביותר במלחמה בהשמנה, עם דוגמאות למימושן:

חלופות לסימון מוצרי מזון

 

האם שימוש במדבקות לסימון מוצרים הוא יעיל?

השימוש במדבקות לסימון מוצרים הינו אחד האמצעים הפופולריים ביותר. כמעט כל המדינות הנסקרות בבדיקה של ה-OECD מחייבות סוג כלשהוא של מדבקות אינדיקטיביות על גבי אריזת המוצר: בחזית המוצר או בגבו. לא בכדי השיטה כה נפוצה; מצד אחד היא כרוכה בעלויות ביצוע נמוכות ביחס לאלטרנטיבות אחרות, ומצד שני היא הוכחה כיעילה בהשפעתה על העדפות הצרכנים והיצע היצרנים. 

 

בישראל רפורמת סימון המוצרים נכנסה לתוקף בחודש ינואר האחרון ועוררה עניין ציבורי רב. קדמה לכך עבודת מטה מעמיקה ותכנון לטיפול במגפה ברמה הלאומית. לבסוף, הוחלט לאמץ את המודל הצ'יליאני תוך ביצוע מספר התאמות.

 

כיום, ישראל וצ'ילה הן בין המדינות היחידות ב-OECD שמחייבות להשתמש במדבקה קדמית. בצ'ילה כמו בישראל קיימות מדבקות המתריעות על מוצרים הרוויים בסוכר/ נתרן/ קלוריות/ שומן. אולם המדבקות בצ'ילה אינן צבעוניות כמו בישראל. לעומת זאת, מרבית המדינות מחייבות שימוש במדבקות אחוריות בלבד, כאשר ביניהן מדינות רבות מאפשרות אך לא מחייבות למקם מדבקה קדמית. מדינה שמעניין לבחון בהקשר זה היא צרפת, אשר פיתחה מדבקה צבעונית קדמית ייחודית המעניקה למוצר ציון תזונתי. 

 

מחקרים רבים בדקו את מידת ההשפעה של סוגי המדבקות השונים, כפי שמצוין בדו"ח האיחוד האירופאי מחודש מאי האחרון אודות מדיניות סימון מוצרים. המחקרים בוצעו במדינות אירופה והגיעו לשורה של תוצאות מסקרנות

 

מדבקות על גבי מוצרים

 

אז מה יש לנו עד כה? מצד אחד צ'ילה, שבחרה במדבקות קדמיות שאינן צבעוניות, ומהצד השני צרפת' אשר בחרה במדבקות צבעוניות קדמיות, אך לא מחייבת יצרנים להדביקה. בין שתי המדינות ניצבת לה ישראל, אשר משלבת בין הגישות ומחייבת למקם מדבקות צבעוניות קדמיות. אז מדוע בחרו צ'ילה וצרפת בשיטות שלהן, איך הן השפיעו על השוק ומה ניתן ללמוד מכך על ישראל? הבה נצלול לפרטים. 

 

סימון מדרג תזונתי בצרפת 

בצרפת, בערך 15% מהמבוגרים סובלים מהשמנת יתר. מחלות לא-מדבקות, הנגרמות בין השאר מהשמנה, הן סיבת המוות הנפוצה ביותר במדינה. כדי להילחם בתופעה פיתחו הרשויות בצרפת, בשיתוף עם הסוכנות לבריאות הציבור, את סימון המדרג התזונתי. לאחר 4 שנות מחקר ופיתוח, אישרה לבסוף הממשלה את השימוש במדבקה באוקטובר 2017.

 

כדי לבחור את המדבקה המיטבית בוצע ניסוי מקיף בשנת 2016, במסגרתו נבדקו 4 סוגי מדבקות קדמיות, אשר הודבקו על 1300 מוצרים שונים שנמכרו ב-60 חנויות.

 

מדבקת המדרג התזונתי נמצאה כמשפיעה ביותר על האיכות התזונתית הכוללת של סלי המוצרים שבחרו הצרכנים. תוצאות זהות התקבלו גם ברכישות בחנויות אינטרנטיות. המדרג מעניק ציון לכל מוצר לפי כמות המרכיבים התזונתיים החיוביים והשליליים שיש בו. בסופו של דבר המדבקה מעניקה ציון סופי כאשר A זה הציון הטוב ביותר וE זה הציון הגרוע ביותר.

תווית מוצרים על מזון בצרפת

 

מאז שהמדבקה אושרה לשימוש בצרפת, 183 חברות מזון אימצו אותה. עד ספטמבר 2019 ל-8,214 מוצרים כבר הייתה מדבקה, מתוך בערך 60,000 מוצרים שונים. בעקבות ההצלחה בצרפת גם מדינות נוספות החליטו לאמץ את השימוש במדבקה זאת כגון בלגיה, ספרד, פורטוגל וגרמניה. 

 

סימון מוצרי מזון בצ'ילה

צ'ילה סבלה במשך שנים רבות מבעיית ההשמנה. נכון לשנת 2017, כמעט 75% מתושבי צ'ילה הבוגרים סובלים מעודף משקל או השמנת יתר. יותר מ-50% מהילדים בגילאי 6 ו-7 סובלים מעודף משקל או השמנת יתר.

 

כדי להתמודד עם הבעיה, הקונגרס אישר בשנת 2012 את חוק שיווק וסימון מוצרי מזון. צ'ילה בחנה מספר סוגים של מדבקות. דגש מיוחד ניתן למדבקה הנהוגה בבריטניה אשר הוכחה כיעילה בהשפעתה על צרכנים. אולם בדיקות שנעשו בצ'ילה הראו כי הצ'יליאנים מתקשים להבין את השיטה ומתבלבלים בין הצבעים. לבסוף, לאחר בדיקות נוספות ששמו דגש על מיקום המדבקה, גודלה, צורתה ותוכנה, הפכה צ'ילה בשנת 2016 למדינה הראשונה שמחייבת יצרנים למקם מדבקות אזהרה קדמיות.

 

הרפורמה הכתה גלים בצ'ילה. כ-20% מהמוצרים במדינה עברו שינויי מתכונים על מנת להתאים אותם לדרישות החדשות. גם חברות בינלאומיות התאימו עצמן לדרישות המקומיות כמו נסטלה וקוקה-קולה.

 

במקביל, ענקיות המזון המקומיות התנגדו נחרצות לרפורמה, ואף יצאו בקמפיין משלהן כדי לשכנע את הציבור שהמדבקות מגוחכות ומיותרות.

 

בסופו של דבר, מחקרי אוניברסיטאות מקומיות מצאו כי המכירות של משקאות מסוכרים ירדו בכ-25%, ואילו מכירות דגני הבוקר ירדו ב-9%. אולם בקטגוריות כגון שוקולדים, ממתקים, קרקרים ועוגיות לא נמצאה ירידה, בעוד מחקר מסוים אף טוען כי בחלק מהקטגוריות אף נרשמה עלייה קלה של 2%. 

מדבקות לסימון מוצרים בחול

 

סימון מוצרי מזון בישראל

בשנת 2010 כ-24% מהבנים וכ-20% מהבנות בגילאי 5-17 בישראל סבלו מעודף משקל, כולל השמנת יתר. בקרב מבוגרים, בשנת 2012 15.7% סבלו מהשמנת יתר. בינתיים, בשנת 2011 הממשלה התניעה תוכנית לאומית לקידום אורח חיים בריא, על מנת להתמודד עם מגפת ההשמנה. התוכנית כללה בין השאר הקמת צוות בין-משרדי בראשות משרד הבריאות שמטרתו לבחון שימוש ברגולציה כדי לקדם מודעות לחשיבות צריכת מזון בריא. בפברואר 2016 הקים שר הבריאות דאז, ליצמן, את הוועדה להסדרה של תזונה בריאה. הוועדה התכנסה 13 פעמים עד שהגישה לבסוף את המלצותיה בנובמבר 2016, ביניהן סימון מוצרי מזון בחזית האריזה.

 

התוויות המופיעות בישראל על גבי המוצרים

סימון מוצרי מזון בישראל

 

רפורמת סימון המוצרים הייתה אמורה להיכנס לתוקף בינואר 2018, אולם נדחתה בשל לחצים והתנגדויות שהפעילו חברות המזון. לבסוף, הרפורמה נכנסה לתוקף בחודש ינואר 2020 תוך אימוץ המודל הצ'יליאני עם התאמות לאופי השוק בישראל. 

 

אז מה צופן לנו העתיד?

ראשית, הרפורמה בישראל כוללת פעימה נוספת של תקנות שיכנסו לתוקפן בינואר 2021 ויעדכנו את ערכי הסף לסימון המוצרים. בינתיים, הפעימה הראשונה עוררה עניין רב בקרב הגורמים הרלוונטיים. ההסתדרות הרפואית בירכה על השקת הרפורמה אך הדגישה כי אינה מספיקה ובנוסף יש להגביל את פרסומם של מזונות מזיקים.

 

כיום עוד אין נתונים עדכניים על שינויי הצריכה, אולם סוכנות המחקר DRILL ערכה ניסוי מצומצם על 28 משתתפים ובדקה את הרגשות המתעוררים בעקבות חשיפה למדבקות. נמצא כי למדבקות יש השפעה משמעותית על רגשות הצרכנים, במיוחד על מוצרים שנתפסו קודם לכן כבריאים. גם היצרנים לא נותרו אדישים. ב-2018 העיד יו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים כי מאז ההמלצה על הרפורמה בוצעו אלפי תהליכי רה-פורמולציה במסגרתם שונה הרכב המוצרים באופן שמפחית סוכר ונתרן.

 

מבחינת התחזיות לעתיד, משרד הבריאות מעריך כי בעשור הקרוב הרפורמה תביא להפחתה של 20% בצריכת מזון מזיק, למניעה של 22 אלף מקרי מוות ולחיסכון למערכת הבריאות של כ-4.5 עד 6 מיליארד ₪. 

 

אז אפשר להיות אופטימיים? נראה שכן. אם לשפוט על פי התוצאות בעולם ועל פי התגובות והתחזיות בישראל עד כה, נראה כי אנחנו בכיוון הנכון. ברור שסימון המוצרים לבדו אינו יספיק, ואכן משרד הבריאות עובד במקביל על תוכניות נוספות. אולם המדבקות הייחודיות בהן בחרה ישראל, צבעוניות וקדמיות, יכולות להביא להשפעה משמעותית על הצריכה היומיומית שלנו.

 

השתתף בהכנת הכתבה – נדב דוידוביץ', סטודנט בתוכנית פכ"מ (פילוסופיה-כלכלה-מדע המדינה) באוניברסיטה העברית.